איך להתכונן נכון לקראת ראיון

"אף אחד עוד לא הצטער על ראיון שלא נתן", אמר הפרסומאי ראובן אדלר כמוטו שהוביל אותו בזמן שליווה באופן צמוד,וייעץ לאישים כראש הממשלה לשעבר אריק שרון ואחרים.

כן, מי שלא מתראיין מונע מעצמו טעויות, אבל מי לא טועה זה רק מי שלא עושה, והרי אנחנו עוסקים דווקא באנשי עשייה שיש להם דבר או שניים להגיד ברבים. אז עכשיו, אחרי שהחלטנו שאנחנו כן מתראיינים, איך אנחנו מונעים מעצמנו טעויות?

חשוב להבין את התקשורת ואיך היא עובדת, חשוב להבין איך חושב/ת המראיין/ת ומה מהדברים שאנחנו אומרים ניתן ל"מכור" לציבור. מראיין/ת מגיע/ה לראיון בדרך כלל לאחר עבודת תחקיר מוקדמת ובידיעה די ברורה מה הוא/היא רוצים להשיג מהראיון. זה נכון לראיון של שתי דקות כמו לראיון של עשרים דקות. לא פעם אנחנו שומעים מהמרואיין/ת את הטענה "דברים הוצאו מהקשרם", זאת לאחר שנוכחו לדעת כי מה שאמרו הוא לא בדיוק מה שרצו להגיד, ומה שהובן הוא לא בדיוק מה שהתכוונו, ומה ששודר לא בדיוק עושה עמם חסד. על-פי רוב אין בסיס לטענה הזאת מכיוון שברוב המקרים מרואיין/ת לא מנוסים אומרים במהלך ראיון דברים שכלל לא התכוונו להגיד מראש. הם לא מבינים שהראיון נערך לאחר הצילומים, שרק אחוז קטן מהדברים נכנס לשידור, שהמחויבות של המראיין/ת הוא קודם כל לצופים. מעטים מאד המקרים שבאמת הדברים הוצאו מהקשרם. על-פי רוב המרואיין/ת לא מנוסים מספיק כדי לנסח את הדברים בקצרה, באופן ממוקד, עם מסר חד וברור ועל כן אומרים לעיתים דברים שמאוחר יותר מצטערים שנאמרו.

אז מה עושים? באים לראיון מאד מוכנים בידיעה ברורה מה רוצים לומר ומה לא. צריך להיות מודעים שהמראיין/ת מנסים כל הזמן למצוא את נקודות התורפה, לא להיבהל מנוכחות המצלמה והפנסים, להישאר ממוקדים ושולטים בראיון. מראיין/ת טובים רוקדים כל העת את "ריקוד הדבורה" כמו המתאגרף האגדי מוחמד עלי: רוקדים בזירה בלי הפסקה וברגע הנכון עוקצים. מהעקיצה הזאת בדיוק צריך להיזהר.